משפחתו של פדרו אראוחו רכשה את קינטה דו אָ מֶ אָ ל לאחר שסבו, אדריאן ראמוס פינטו, מכר את בית הפורט שלהם הידוע ׳ראמוס פינטו׳. אביו של פדרו הוא שמצא ב1990- את הנכס ההיסטורי היפהפה הזה בעמק לימה, באזור ויניו ורדה שבצפון פורטוגל והתאהב בו, אבל רק לאחר מותו החל הרנסנס של ֹ היקב ותהליך הפיכתו לאחוזת יין עכשווית מרתקת המתמחה בזן הלּורֶ יירו. פורטוגל היא מדינת יין בהתהוות ובתנועה, שמציעה לצד יינות פשוטים שמיוצרים לשווקי המסה גם יינות מרגשים של ממש, שמחירם עדיין נגיש. אנחנו בצ׳ירז שמחים לבחור אותם עבורכם ולהציג דרכם את הזנים הייחודיים של פורטוגל, את הטרוארים עוצרי הנשימה שלאורך הנהרות שלה ואת הייננים המסורים ששמים את נשמתם ביין. בסיפורו של יקב קינטה דו אָ מֶ אָ ל ניתן למצוא את כל התהליכים שעוברת תעשיית היין של פורטוגל. מדעיכת הביקוש לפורט, היין האדום המתוק והמחוזק שהיה פופולרי במיוחד בתקופת האימפריה הבריטית, ועד הפיכתם של היינות הלבנים היבשים של פורטוגל לחביבי הסומליירים בעולם כולו. בדרך, בניהם של חקלאי הכרמים מבינים את איכות התוצרת שבידיהם. הטובים שבהם מקימים יקב, הופכים ליצרני יין ידועים ולאבן שואבת לתיירות יין. בשלב הבא )זהירות ספוילר..( היקבים מציעים למבקרים בהם גם יחידות אירוח מהודרות, וחלקם נמכרים בסופו של דבר למשקיעים או ליקבים מסחריים יותר שבונים פורטפוליו רב אזורי. התיעוד ההיסטורי של 300 הדונם של האחוזה קינטה דו אמאל מגיע עד ,1710 והכרם מוקף החומה שלה ניטע ב.1948- היא נמצאת כאמור בויניו ורדה, האזור הצפוני ביותר של פורטוגל, באזור שנקרא ׳מיניו׳ על שם הנהר המהווה את הגבול עם ספרד. למרות שמו של האזור, התופעה הגיאוגרפית החשובה באזור מיניו הוא דווקא עמק נהר הלימה. עמק זה, שמתחיל בשפך הלימה לאוקיינוס וממשיך עמוק יותר ויותר לתוך ההרים במזרח, מביא עימו אויר אוקיינוס קריר לכרמים שנטועים בו. הגובה ההולך ועולה ופני השטח המשתנים יוצרים תנאי מיקרו אקלים ייחודיים. עם 800 מטר של חזית לנהר הלימה, שיפוע עדין שמאפשר חשיפה דרומית לנהר ולשמש, אדמת צפחה מעורבת בגרניט צהובה חולית ו1300- מ״מ גשם בשנה, בקינטה דו אָ מֶ אָ ל היה פוטנציאל לאיכות שפשוט זעק לשמיים. ב,1990- מייד לאחר הרכישה, החלה המשפחה בניסויים בזני ענבים שונים מתוך רצון לבחור את המתאים ביותר מביניהם. הזן שהתבלט היה לוריירו, זן מקומי שקרוי על שם שיח הדפנה )לורל(, שכן יש המוצאים בו את ארומות גרגרי הדפנה. מתוך 300 ֹ הדונם של האחוזה, כרמי לּורֶ יירו ניטעו על כ,140- והיערות העתיקים של אלונים, ערמונים ועצי מחט מקומיים הושארו לכסות את שאר השטח ולתרום ליופיו ולאקולוגיה שלו. ניסיון המרה לחקלאות אורגנית וביו-דינמית נכשל ב2014- עם התפשטות של מזיק גפן קטלני שהועבר על ידי חגבים וחייב ריסוס כימי. ֹ לּורֶ יירו הוא זן עם צימוח עז ויבול גדול שעשוי להיות מימי ומדולל כאשר הוא אינו מרוסן. תחושת ההבשלה הנמוכה אף נתנה לאזור היין ויניו ורדה את שמו, ״יין ירוק״. אם רוצים להפיק מלוריירו יין איכותי יש לרסן את הגפן באמצעות זמירה קפדנית. כך מתקבל פרי עם ריכוז ארומטי מפעים ויין שיש המשווים אותו לריזלינג, עם ארומות של תפוז ופרחי שיטה )אקאציה(, חמיצות חדה וגבוהה ושיעור אלכוהול נמוך יחסית. לאחר מותו של אביו, מטרתו של פדרו אראוחו היתה ברורה לו - הוא שאף ליצור יינות טרואר מורכבים עם פוטנציאל התיישנות שיוכלו לעמוד בשורה הראשונה של היינות הלבנים בעולם. היין הראשון שהפיק פדרו יצא ב.1999- הוא אפשר לעצמו ללמוד את החלקות והטרואר ולערוך בהם ניסיונות. את יינות סולו אוניקו, יינות כרם יחידני יוקרתיים, התחיל לבקבק בנפרד ב.2011- בתוך 10 שנים הפק היקב קינטה ֹ דו אָ מֶ אָ ל למוביל בעשייה איכותית של לּורֶ יירו באזור ויניו ורדה ופדרו אראוחו לכוכב עולה בשמי היין הפורטוגזיים. הביקוש הגדול ליינות של אראוחו, שרובם יוצאו מפורטוגל, הביאו סקרנים ומבקרים עד לפינה הרחוקה שלו. מיזם התיירות והאירוח שהתחיל ב,2015- הביא אליו בסופו של דבר גם את ז׳ואאו רוקט, בעליה של חברת אשפוראו. לאחר תקופת היכרות, רכש רוקט ב2019- את קינטה דו אָ מֶ אָ ל וצרף אותו לפורטפוליו של יקבים/מלונות ייחודיים ברחבי פורטוגל. פדרו נשאר ביקב שלו בחודשים הראשונים לאחר הרכישה, אולם לאחר מכן עזב והמשיך הלאה. בכוונתה של אשפוראו להוסיף וללטש את היהלום הגולמי שהשאיר לה פדרו ולחזק את התיירות בפנינת הטבע הזו. באמצעות רכש פרי מאחוזות שכנות אמנם נוסף ליקב יין כניסה זול, אך היינן חוזה לואיס מוריירה דה סילבה מקפיד להמשיך את עבודת האיכות של פדרו אראוחו. כמו פדרו, גם הוא מתמקד ֹ בלּורֶ יירו ומוסיף לחקור את חלקות הכרם היחידניות באמצעות שימוש בביצי בטון ובחביות עץ אוסטריות גדולות שנוספו לציוד היקב.